* הכתוב כאן הוא על סמך מידע נגיש, ולא מתוקף הסמכה כלשהי של יוצר האפליקציה.

כשמדובר בניהול אורח חיים שדואג לשמירה של ריכוז רמת הסוכר בדם מפני חריגות גבוהות, יש מספר יתרונות מוכרים, ויש מספר טענות עם תימוכים חלקיים או תוצאות לא חד משמעיות.

בקונצנזוס:

  1. רמות גבוהות של של סוכר בדם יוצרות מצב שנקרא Glucotoxicity (רעילות סוכר) אשר הורס תאים בלבלב שאחראים ליצירת אינסולין (וכך לאורך זמן עלול להיווצר פידבק הרסני, כי פחות אינסולין אומר רמות סוכר גבוהות יותר).
  2. רעילות סוכר נמצאה אחראית לפגיעה באנדותל (ריקמה פנימית של כלי הדם) ובכך כגורם שמחמיר טרשת עורקים (http://www.wikirefua.org.il/index.php/סוכרת_מסוג_2_-_Type_2_diabetes#.D7.A8.D7.A2.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.92.D7.9C.D7.95.D7.A7.D7.95.D7.96).
  3. נזקים שקשורים לחסימת כלי דם כמו התקפי לב, נזקים לעיניים, לכליות ועוד (http://www.webmd.com/diabetes/how-sugar-affects-diabetes?page=2#) ו-(http://he.wikipedia.org/wiki/היפרגליקמיה).

מה שלא בקונצנזוס זאת מידת ההשפעה על רמות האינסולין בטווח הרחוק (בטווח הקצר ברור שרמת האינסולין עולה כשרמת הסוכר עולה). במילים אחרות, השאלה היא: ״האם רמות גלוקוז גבוהות לאורך זמן יכולות לגרום להיפראינסולינמיה או לתנגודת לאינסולין?״.

בניגוד לאפקט של הרס תאי הלבלב אשר מפחית את יכולת הייצור של אינסולין, תינגודת אינסולין היא פגיעה בדרך שבה הגוף מגיב לאינסולין, או באופן פשטני – היעילות של האינסולין. ככל שהתנגודת יותר חמורה, כך האינסולין פחות יעיל ולכן צריך לייצר יותר ממנו כדי לקבל את אותו האפקט.

להתפתחות של תנגודת לאינסולין קיים קשר ברור לרמות שומן גבוהות, אך יש עדויות רבות שגם רמות סוכר גבוהות בדם לאורך זמן יכולות לגרום לתנגודת לאינסולין – כנראה ע״י כך שהתאים ״מתרגלים״ לרמות האינסולין הגבוהות שמופרשות כל פעם כתגובה לרמות הסוכר הגבוהות, כך שאחרי הרבה מאוד פעמים, התאים ״כבר לא שמים לב״ לרמות האינסולין שבעבר היו רגילות. להמחשה – הדבר דומה למצב שבו העיניים מתרגלות לאור השמש, ואז כשנכנסים למקום עם תאורה ״רגילה״ הכל נראה חשוך.

אם מקבלים את הגישה שהימנעות ממצבים של רמות סוכר גבוהות בדם יכולה למנוע את ההתפתחות של היפראינסולינמיה / תנגודת לאינסולין, אז ״מרוויחים״ גם את היתרונות של מניעת עליה של רמת האינסולין בדם.

הסיכונים של רמות אינסולין גבוהות בדם לאורך זמן:

  1. נחשב כגורם מרכזי בהתפתחות של סוכרת מסוג 2.
  2. נטיה להשמנה, כנראה ע״י יצירת העדפה לאיכסון קלורי בתאי שומן על פני תאי שריר.
  3. גורם סיכון לסרטן (בעיקר הערמונית והשד).
מודעות פרסומת