הסימולציה מבוססת על אינטגרציה של מספר מודלים שפורסמו במסגרת מחקרים אקדמיים, והיא כוללת מודֵל של מסלולי קליטה ואיבוד של גלוקוז (כולל מערכת העיכול, שתן, ופעילות גופנית), ומודל הורמונלי לוויסות הגלוקוז – שבמרכזו האינסולין (והורמונים נוספים).

  • איך הסימולציה פועלת?

הסימולציה מתחשבת במדדים המטבוליים השונים שמוגדרים בפרופיל כדי לייצג ״איך הגוף מגיב״. כך נקבע המודל של הגוף.

בנוסף, הסימולציה מתחשבת בהרכב התזונתי של המזון כדי לייצג איך המזון הספציפי הזה משפיע על הגוף (בעיקר ע״י שיערוך של האינדקס הגליקמי).

פעילות גופנית גם משפיעה על תוצאות הסימולציה (אך באופן פחות ניכר לעין).

עם זאת חשוב להדגיש שהתוצאה היא שיערוך בלבד. כלומר ניחוש של ריכוז הסוכר בדם. עוד יש לציין שהשיערוך מתאר ״ערכים מוחלקים״: אצל אדם בריא, מנגון האיזון של רמת הסוכר בדם פועל בדרך שבאה לידי ביטוי בפלקטואציות חזקות של הורמונים (כמו אינסולין וגלוקגון), אשר גורמות לריכוז הסוכר בדם להתנודד בקצב גבוה. הסימולציה בכוונה אינה מנסה לתאר את התנודות הללו (רגישות גבוהה לשינויים, והתוצאה הסופית מאבדת את האופי האיכותי שמקשר בין מה שאוכלים – לאיך שזה משפיע על ריכוז הסוכר בדם). לכן תגובת השיא לאחר העמסה עשויה להיות מעט שונה מהתגובה בפועל, ולכן גם הדעיכה תיראה איטית ביחס לערכים מדודים (כיוון שהם מתנודדים מטה ומעלה חזרה) – אך הסימולציה בעצם מציגה ״מעטפת״ של דעיכה – כשהמעטפת היא ביחס ל״מרחב זמני המחזור של הפלקטואציות ההורמונליות״.

  • התאמת המודל למשתמש

הפרמטרים שקובעים את התנהגות המודל נקבעים בהתאם לנתוני הפרופיל של המשתמש,והם מותאמים לאנשים בריאים ולאנשים טרום סוכרתיים, תחת ההגדרות:

  1. רמת סוכר בדם אחרי צום של עד 120mg/dl.
  2. ציון תקן לתסמונת המטבולית מתחת ל-2.0 (סטיות תקן).

כמנגנון בטיחות האפליקציה נועלת את הסימולציה כאשר הפרופיל אינו עומד בהגדרות הנ״ל. המודל אינו מתאים לאנשים חולי סוכרת (יש סיכון עקרוני לחיי החולה – כשבנוסף הסימולציה פשוט לא כוללת זריקות אינסולין במודל).

  • כמה זה מדויק?

תלוי בהקשר ובמטרה.

בתור אנלוגיה אפשר לקחת את תחזית מזג האוויר. כמו שכל איזור מקבל תחזית של הטמפרטורה, כך כל פרופיל מקבל שיערוך של רמת הסוכר בדם.

לפי האנלוגיה, ברור שכמו שכל מקום בעיר הוא קצת שונה, כך אנשים עם פרופיל דומה עדיין יתנהגו מעט שונה אחד מהשני. לצרכי היומיום בדרך כלל לא חשוב לנו אם התחזית בדיוק 22 לעומת 23 מעלות, אבל כן משמעותי לנו אם התחזית בערך 22 לעומת 30 מעלות.

בנוסף יש דברים שעשויים להשתנות באופן מהיר וכאוטי. למשל אם יש עננות חלקית – אז מאוד קשה לדעת מראש מתי נקודה מסוימת תהיה מתחת לענן (ואז יהיה קריר יותר) ומתי שוב תחזור השמש, אבל בגלל שיודעים שזה מעונן חלקית – ניתן לתת בתחזית ערכים משוקללים.

באופן דומה, מנגנון הוויסות ההורמונלי פועל במעין פרצים של שחרור של ההרומונים בקצב גבוה. לכן רמת הסוכר בדם יכולה להתנדנד בקצב מהיר – שמאוד קשה (עד בילתי אפשרי) לחזות באופן מדוייק. עם זאת, כמו שיודעים לתאר בגדול את השינויים בטמפרטורה כשיש עננות חלקית, כך ניתן לתאר את תכונות ״מערכת הבקרה״ של הגוף, ולחזות את ההתנהגות ״האופיינית״ של רמת הסוכר בדם.

הסימולציה לא מתארת את התנודות המהירות של רמת הסוכר בדם:

example_01

בתור ״תחזית״ שעוזרת לבחור מתי / מה / כמה כדאי לאכול, זה עובד טוב:

example_02

מודעות פרסומת